דוגמאות לאפשרויות השימוש בחכמת ההמונים ניתן למצוא לרוב. אחת מהן היא בתחום הפוליטיקה. לאור ההשפעה הרבה המיוחסת לחלופות המידע והאפשרויות בפוליטיקה, רבים העוסקים בתחום זה משתמשים בסקרים אשר מוזמנים מראש ומכוונים כך שייצרו השפעה על הבוחרים. על ידי כך שבפרסום תוצאות סקרים המטיבים על מפלגה, ארגון או גוף כלשהו, מתאפשרת השגת השפעה על בוחרים פוטנציאליים שטרם גיבשו החלטה למי להצביע, כך שיעדיפו להצביע למי שמוביל על פי הסקר.
דוגמא נוספת לשימוש בחוכמת המונים ניתן לראות במה שעושה ליאור צורף, יועץ אסטרטגי לארגונים בתחום השיווק והשירות הדיגיטלי ומלמד שיווק דיגיטלי במכללה למנהל ובאיגוד השיווק הישראלי. ליאור החליט שניתן אפילו ללמוד מחוכמת ההמונים, הלכה למעשה למידה באמצעות חכמת ההמונים.
לאחר שחקרתי קצת והתמודדתי מעט בנבכי הוויקיפדיה, ולאחר סריקה בעמוד האינטרנט של האקדמיה ללשון העברית, הגעתי למסקנה המתבקשת:
יש צורך להחליף את שם הערך מ'חוכמת' (עם האות ו'ו) ל- 'חכמת' (ללא האות ו'ו) !!
(Yanir72 - שיחה21:21, 8 במרץ 2012 (IST))תגובה
יש בתחילת הערך אנקדוטה על כך שממוצע התשובות במקרה מסויים היה טוב יותר מאשר תשובות מסויימות. מקרה אחד בודד אינו מלמד על הצלחה כללית. לא ברור איך המקרה הזה מקיים את תנאי הצבירה מרשימת התנאים שבהמשך הערך. האם יש מחקרים טובים שמראים שממוצע הניחוש של קבוצת אנשים טוב יותר מהניחושים של כל (כל? כמעט כל? רוב?) חברי הקבוצה? באלו תנאים? ואם אפשר: בלי להסתמך על הספר חוכמת ההמונים. חלפו מאז כבר כמה שנים ומדובר על משהו שמן הסתם קל לפסיכולוגים לחקור ולאמת. האם זה נחקר? Tzafrir - שיחה01:57, 18 במרץ 2012 (IST)תגובה
נראה שמחוברים כאן שני ערכים שונים בעלי שם דומה, "חוכמת המונים", אשר צריך לקשר לערך (אנ') וכן הערך חוכמת המונים (ספר). החלק הראשון מסתמך ומתייחס לספר באופן מוגזם ביחס לנושא המוצג. נוסף לכך, חסרה הפנייה למאמר המרכזי עליו מתבסס הספר.
יש מקום להזכיר את ליאור צורף, לפחות כהפנייה לכתבות באתרי תקשורת (בעיקר the marker). לא קראתי את הספר, אבל לפי הכתוב ב[1] הסטטיסטיקה המוזכרת לגבי 65% לעומת 90% אינה ביחס למומחים בעלי ידע רלוונטי, אלא בהתייחס ל"חבר הטלפוני".
Amirber - שיחה22:42, 4 במאי 2012 (IDT)תגובה
בטבלה השניה כתוב- "מרכוז- מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית".
נראה לי ש"הכוח השלט" צריך להיות "הכח השולט" אבל אולי לא הבנתי טוב אז לא שיניתי בעצמי. Cheshin61 - שיחה14:17, 22 ביוני 2012 (IDT)תגובה
לדעתי הדוגמה שמובאת בערך שבה יש המון שמצביע מהי התשובה הנכונה בשעשועון "מי רוצה להיות מליונר" אינה פועל יוצא של המונח "חוכמת ההמונים", זאת מפני שלפי מיטב ידיעתי בשעשועון הנ"ל המנחה מבקש במפורש שרק מי שיודע את התשובה יענה ומי שלא יודע שלא יצביע בכלל. ברור שזה משנה לגמרי את המצב מכיון שאם יש לי קהל של 200 אנשים מספיק שיהיה בן אדם אחד שידע את התשובה בוודאות ושלכל השאר לא יהיה מושג כדי לתת את התשובה הנכונה, כך שאין כאן בכלל חוכמת המונים אלא חוכמה של, נאמר, 10 אחוז מהקהל , כאשר באופן טבעי לכל שאלה יהיו 10 אותם 10 אחוזים בהרכב מעט שונה (מי שמבין בפיזיקה גרעינית בדרך כלל לא יבין בנושא עיצוב אופנה,לכל אחד יש את התחומים שמעניינים אותו ובהם יש לו ידע). אם אני אשאל 200 אנשים מהרחוב מהו המספר האטומי של אטום חמצן,התשובה כמעט בטוח תהיה פחות מדוייקת מזו שיענה סטודנט שנה שניה לכימיה.
--Curious 1987 - שיחה14:07, 1 בינואר 2013 (IST)תגובה
בערך מופיע מחקר על אינטלגנציה קבוצתית, זוהי, לעניות דעתי, תופעה שונה לחלוטין מחוכמת ההמונים מפני שחוכמת המונים מתייחסת לאנשים שלא תלויים אחד בשני ("כמה אפונים בצנצנת"-כאשר שואלים כל בן אדם לחוד בלי שיודע מה ענו השאר), בעוד שאינטלגציה קבוצתית, מתרחשת כאשר יש אינטראקציה בין הפרטים בקבוצה.
--Curious 1987 - שיחה14:20, 1 בינואר 2013 (IST)תגובה
א. ממתי בויקיפדיה יש קישורים לעבודות מאסטר? מצד אחד מי שעשה עבודת מאסטר הוא לא אמור להיות מומחה. מצד שני עבודה אקדמית היא בד"כ לא נגישה לקורא הכללי.
ב. עיקר העבודה הזו בכלל לא נוגע לנושא הערך. זה עבודה של מישהו בפקולטה למשפטים שעיקרה עניין משפטני. לא נושא של חוכמת ההמונים. המושג עצמו בקושי מוזכר בכלל בעבודה. 109.64.27.19023:14, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אין כללים שקובעים כך. לאנונימיים אין זכות הצבעה, אבל דיון בדף השיחה אינו הצבעה, ולפיכך כל דעה בו קובעת. הקישור שהוספת הוא עבודת תיזה ואינו מתאים כקישור חיצוני בערך זה שכן הוא עוסק רק בפרספקטיבה של החוקה ולא בחוכמת המונים ככלל, כלומר הוא צר במידה בלתי סבירה. לא למותר לציין שבן נחום נכנס פה למלחמת עריכה, ואם ימשיך בכך חסימתו תידרש. 77.125.134.7115:10, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מבחינה פרוצדורלית צודק בן נחום שאין מונים את קולו של המשתמש חסר זכות ההצבעה, אם כי יש לו זכות הבעת דעה. במקרה הנוכחי, אני מסכים עם האנונימי: אם העבודה לא עוסקת בחכמת ההמונים אין סיבה לקשר לעבודה זו. גילגמש • שיחה15:42, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
דברי האנונימי מוכיחים לכאורה שהוא לא קרא/לא הבין את המחקר.
שמה של עבודת המוסמך הוא "פרשנות החוקה בהתאם לעמדת הציבור". בן נחום נתן שם משלו לעבודה "שימוש בחכמת ההמונים ככלי ל"פרשנות החוקה בהתאם לעמדת הציבור"" - זהו שם מטעה, שנועד לשכנע שיש מקום לקישור זה בערך.
עמודים 11-20 עוסקים במחקר לפיו קיימת "חכמת ההמונים" וזה הכותרות של תוכנם:
א' עמדת הציבור משקפת 'חוכמה קולקטיבית, 1) התיאוריה של גלטו והאייק, 2) תיאורמת המושבעים של קונדורסה.
התנאים ליישום התיאוריות, (א) גיוון דעות, (ב) עצמאות הפרטים בקבלת העמדה, (ג) ביזור, (ד) תיאום וקיבוץ הידע (אגרגציה),
יישום התיאוריות בספרה המשפטית.
עמודים 29 -36 עוסקים בביקורת מחקרית על הטענות לקיומה של "חכמת המונים", וזה הכותרות של תוכנם:
פרק ב: דיון ביקורתי בגישות ובטיעונים שבבסיסן, ביקורות כנגד הטיעונים שבבסיס הגישה התומכת, א. ביקורות נגד הטענה אודות קיומה של חוכמה קולקטיבית, 1 כשלים בתיאוריות המדעיות של גלטון והאייק ותיאורמת המושבעים של קונדורסה, חשיבה קבוצתית (Groupthink ) ואפקט העדר (Cascade Effects).
בכל זה די בשביל לקשר, ובנוסף גם יתר המחקר עוסק בשאלת התוצאה של "חכמת ההמונים" והדרך ליישם אותה בפועל (בהקשר של פרשנות חוקה).
מבחינת מהימנות וחופשיות, לא הועלו כאן טענות (ע"י משתמשים רשומים) נגד המחקר.
ראשית כל: קצת פחות פורמליסטיקה. דברי אלמונים בנחת נשמעים. גם אם אין להם "זכות הצבעה", הרי אנחנו לא צריכים להגיע להצבעות מחלוקת על כל שטות. אנחנו אמורים להגיע להסכמה. לא ברורה לי הרלוונטיות של העבודה. אם כן, אתה יכול לתת דוגמה לפרט שמופיע בעבודה, לא מופיע בערך ואמור לעניין את קוראי הערך? Tzafrir - שיחה16:01, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הבעתי את דעתי במזנון בעניין קישורים לעבודות אקדמיות. במקרה הספציפי הזה, צריך לשאול מפורשות:
האם העבודה הזו היא במקום מכובד ברשימת המקורות שמומלץ לקורא שמתעניין ברעיון "חוכמת ההמונים" לקרוא בהם? כמה הפניות קיבלה העבודה בפרסומים אחרים? האם סביר שכל מישהו שמומחה בתחום קרא אותה? האם מומחה בתחום "חוכמת ההמונים" לא ימליץ על ספרים ומאמרים אחרים לפני כן?
האם העבודה עוסקת בעיקר בחוכמת ההמונים, או שנושאה אחר, וזה אחד מהנושאים שאותם אפשר לקשר אליה? האם סביר שזה מה שהקורא רוצה להרחיב בו?
כפי שהוסיף את הקישור הזה, אני מזמין לבחון את אלפי תרומותי לויקיפדיה, בהם קישרתי (לעיתים כמקורות) אינספור מחקרים/עבודות/כתבות שמצאתי בהם עניין. בן נחום - שיחה16:52, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
(LauthTouch, מה הייתה מטרת הטקסט שהעתקת לדף השיחה? אפשר למחוק אותו?) ואני עונה לשאלות הללו "פוחת מהממוצע של "הקישורים החיצוניים בוויקיפדיה", "לא ממש" ו"בטח (אבל זה לא משנה)". למה? לא יודע. יש לך נימוקים לתשובותיך? למעלה ביקשתי הסבר מה העבודה הזו תורמת לערך. אתה מוכן בבקשה לענות על שאלתי? Tzafrir - שיחה17:49, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מתוך יותר ממאה עמודים שהעבודה הזו מתפרסת עליהם, רק בין עמודים 11 עד 19 מדובר (בעיקר) על חוכמת המונים. מתוך תשעה עמודים אלה, בערך חצי דן בחוכמת ההמונים אך ורק ככלי לשיפוט חוקתי. אגב, ניסיתי לבחון את "רבבות תרומותיו" של בן נחום לוויקיפדיה, אך גיליתי שאין כאלה, קל לראות שמספר עריכותיו קטן בהרבה, בוודאי אם מסתכלים אין כוללים מרחבי שיחה, ובפרט אם מורידים מלחמות עריכה. ועוד לא דיברנו על תוכן העריכות. 77.125.134.7118:11, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
כנראה שבן נחום מונה גם את הכתיבה בדפי שיחה, הצבעות ושלל מעלליו במנין תרומותיו. אני מסכים עם קביעה זו. אין ספק שזה חלק מהעבודה שלו כאן. מה שמראה באופן נכון את שיעור תרומותיו החיוביות (כאלה שהיו במרחב הראשי, בניכוי מלחמות עריכה). גילגמש • שיחה18:14, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
נתתי למעלה את הקישור הרלונטי - מדובר בכ-8100 עריכות בכל המרחבים, כולל אפילו עריכות שנמחקו. שום רבבות ושום בטיח. אבל אלה עובדות יבשות, ברור שלבן נחום לא יהיה קשר אליהן. 77.125.134.7118:16, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בן, הוא נותן סקירה די שטחית על הנושא. כמוכן הוא לא נותן דוגמה למימוש, וכך אנחנו נשארים עם הסיסמאות של חוכמת ההמונים. לדוגמה: מקריאה שטחית אני לא רואה כמעט התייחסות לבעיית הדיקטטורה של הרוב. או לכך שהשליט קובע את נוסחי המשאלים. מעבר לכך, הוא מציע ברצינות להשתמש בסקרים, שהם אמצעי לא מדויק להחריד (כלומר: הוא הופך להיות מדויק יחסית רק בעזרת הרבה תיקונים ידניים של הסוקרים. אבל לא נרצה להעניק כח כה רב לסוקרים). בקיצור: יש כאן אולי משהו מעניין לערך דמוקרטיה ישירה. לערך הזה, אין כל ערך בקישור. Tzafrir - שיחה19:12, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הערך כתוב בצורה חד צדדית מאוד, כמעט כפרסומת לתחום. רוב הדוגמאות שהובאו ניתנות להסבר חליפי, וחלק מהביקורת נכתבה גם בדף השיחה. יש מקום להוסיף ביקורת. מומחים בתחום בוודאי יודעים עליה. Laugh Tough - שיחה16:38, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ההערה נכונה וחשובה מאד. בלטינית 'המון' הוא 'vulgus' והתכונה המאפיינת אותו היא הוולגריות. הערך גם מתעלם מהתנאי הנדרש מהציבור על מנת שישיג חכמה. חברי הציבור הזה צריכים להיות בעלי ידע ודעת. ידע מושג על ידי רכישת השכלה רחבה [להבדיל מידע טכני מסויים] באמצעות קריאה והדרכה [למשל באקדמיה], ודעת מותנת ביכולת מחשבה עצמאית וביקורת המתיחסות לידע שנרכש. עןדד Freiherr - שיחה12:00, 20 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
בדיון לעיל, התגלעו חילוקי דעות בנידון אם לקשר למחקר הנ"ל בפיסקת "קישורים חיצוניים.
לכן אציע כאן הצעה חדשה, בתקווה שהיא תזכה להסכמת כולם.
נראה מתאים להזכיר את עבודת-המחקר הנ"ל, בפיסקת "לקריאה נוספת".
ולציין שם את העמודים שעוסקים בנושא הערך בצורה ישירה.
למשל: עמודים 11-20 שעוסקים במחקרים על "חכמת ההמונים" וכדוגמת "התיאוריה של גלטון, התיאוריה של האייק, תיאורמת המושבעים של קונדורסה. התנאים ליישום התיאוריות, (א) גיוון דעות, (ב) עצמאות הפרטים בקבלת העמדה, (ג) ביזור, (ד) תיאום וקיבוץ הידע (אגרגציה), יישום התיאוריות בספרה המשפטית.
ועמודים 29 -36 שעוסקים בביקורת מחקרית על הטענות לקיומה של "חכמת המונים": דיון ביקורתי בגישות ובטיעונים שבבסיסן, ביקורות כנגד הטיעונים שבבסיס הגישה התומכת, א. ביקורות נגד הטענה אודות קיומה של חוכמה קולקטיבית, 1 כשלים בתיאוריות המדעיות של גלטון והאייק ותיאורמת המושבעים של קונדורסה, חשיבה קבוצתית (Groupthink ) ואפקט העדר (Cascade Effects).
כך הקוראים שמתעניינים בנושא חכמת ההמונים, יוכלו לקבל תמונה מעמיקה גם על "הזוית התיאולוגית" של חכמת ההמונים, תיאור מעמיק על מחקרם של גלטון ושל האייק בנושא חכמת ההמונים, והתיאוריה שגיבשו, ניתוח מעמיק של "תיאורמת המושבעים של קונדורסה" ביחס לחכמת ההמונים, ועוד. בן נחום - שיחה09:03, 23 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
זה שאתה הצלחת להתיש את כולם באינספור הדיונים שלך, וההתעקשויות שלך, ממש לא אומר שאין התנגדות. יש התנגדות רחבה לכל איזכור של העבודה הזו שהוויקיפדיה הוצפה בה באקט של פרסום על גבה. 109.64.27.19012:01, 25 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לעניין הטענה שלך כאן: חכמת ההמונים מוזכרת בעמודים 12-16 בלבד, והביקורת עליה בעמודים 31-34 בלבד. חלק ניכר מעמודים ספורים אלה מוקדש להערות שוליים. הצגת החומר היא אנקדוטלית כהכנה לדיון בפרשנות החוקה, שהיא-היא נושא העבודה. נראה לי שלקחת את מספרי העמודים מתוך התוכן בלי לקרוא את החומר ממש. זה מעמיד את ההצעה שלך באור לא מחמיא.
אני מעתיק בזאת את התייחסותי להוספת הקישור בערך חוקה (ישראל) מתוך דך השיחה שלו: ”אני מצטרף למתנגדים. לא בגלל שזו עבודת מאסטר אלא בגלל שהערך כולל כבר הרבה קישורים איכותיים יותר ורלוונטיים יותר, ולא סביר להניח שקורא בוויקיפדיה רוצה וצריך לקרוא 110 עמודים מתחילתם ועד סופם (כולל הערות שוליים). נכנסתי וקראתי, אם כי לא בעיון רב כל כך. אילו הייתי מוצא את ההפניה הזו ומגיע לעבודה, בלי להיות מודע כבר למאבק שמתחולל כאן סביב פרסום העבודה הזאת בכל מיני ערכים, הייתי מפסיק הרבה קודם, מניח שמדובר בשגגה, ומוריד את הקישור בלי לחשוב פעמיים. ההתעקשות להשאיר את הקישורים, ומלחמת העריכות שמתרחשת כאן ובערכים האחרים, מראה שלא מדובר בשגגה. בן נחום וקוריצה, אנא הניחו לערך הזה, הוא די טוב כמו שהוא, והפסיקו לקדם את העבודה הזו. גם אם היה לה מקום בערך כלשהו בלי לעורר התנגדות הרי שההתנהלות סביבה הרסה את הסיכוי שזה יקרה. לפעמים צריך לעזוב ולהמשיך הלאה. חבל על הזמן והעצבים של כולם כאן”. מה שמחקתי לא בהכרח תקף לערך הזה. אבל כל השאר כן, וביתר תוקף: אם במקרה של חוקה (ישראל) העבודה לפחות עוסקת ברובה בנושא, כאן אפילו זה לא מתקיים. ברור לחלוטין שאין מקום לקשר אליה ומפליא שהדיון הזה עדיין נמשך.
בן נחום הנכבד, אתה מודע היטב לביקורת של הרבה אנשים בכמה מקומות לפעילותך, ובכל זאת ממשיך. אדם סביר היה מבין שלא תצליח להשאיר את הקישור לעבודה הזו בשום ערך בויקיפדיה. אולי אתה סתם נהנה מהמהומה שאתה גורם? יש שם לתופעה הזו. Laugh Tough - שיחה13:00, 25 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שמע מה אני חושב: הסתכלתי על זה ואני אגיד לך תכלס: זו אחת העבודות המוטות ביותר שראיתי בחיי וראיתי כמה. היה חץ בקיר ובא האיש וצייר עיגול. הוא כותב בעצמו:
”בפרקים א' ו-ב' הוצגו ונדונו הגישות השונות, בשאלה האם על בית המשפט להתחשב בעמדת הציבור בבואו לפרש את החוקה אגב יישומן. הדיון נחתם בתמיכה טנטטיבית בהתחשבות בעמדת הציבור, ובהתאם, הוקדש פרק ג', לבחינת שאלות הקשורות בהגדרת הציבור ובכלים לברר מהי עמדתו”.
לא היה שום דיון של ממש. הכל היה מכור. בהמשך הוא אומר ישר:
”כאמור, הטיעון העיקרי לתמיכתי בהתחשבות בעמדת הציבור הוא שהיסוד המוסרי שבבסיס טיעון החוקתנות העממית נראה לי משכנע למדי.”, ומגיע אך לא למסקנה ”האם ראוי במדינת ישראל לפרש את החוקה בהתאם לעמדת הציבור? אקדים ואומר, כי לדעתי, מתוך ניתוח כלל מאפייניה החוקתיים של מדינת ישראל עולה כי מבחינה נורמטיבית יש להטות את כובד המשקל בתשובה לשאלה לעיל לחיוב.”.
עכשיו שמע, אני לא יודע מי הבחור, מה הידע שלו ומה הרקע שלו. אני לא יודע אם מישהו עשה שימוש בעבודה הזו אי פעם ואיפושהו, ואני לא יודע כמה הוא קיבל על העבודה והאם הוא סיים את התואר השני. בקיצור לא נפלתי. בכלל. מה שהכי נראה לי חפיף בעבודה הזו, זה איך לעזאזל, אחרי ששמענו כמה הציבור מגוון ושסוע, אמור בימ"ש לפרש את חוכמת הציבור, ואילו סוגיות יעמדו לדיון? לכל זה הוא מקדיש עמוד בודד (87), ומספר לנו ש:
”בהתאם לרמת ההתעניינות הציבורית תקבע הסוגיה הראויה לעמוד בהליך גיבוש עמדת הציבור.”
כאילו דא?!?! ומי יקבע במה מתעניין הציבור, מהי האמה הנדרשת והאם היא הושגה. כל העבודה הזו מכוונת לדבר אחד, וזה גם נאמר בשורת המחץ - יש להדיר את האליטה:
”לאליטה בישראל יש מעמד מרכזי במימד החוקתי אך קיימת ביקורת ציבורית נוקבת כלפי ההתחשבות בעמדתה ולכן אין היא ראויה להיות תחת הגדרה זו.”.
חוכמת ההמונים זה רק התירוץ. ולדעתי הרמה של החיבור היא סמינריונית ולא מסטרנטית, למרות שלל הערות השוליים. אבל זו רק דעתי. • חבר לחיים - אמצו כלב! Ori • PTT 13:40, 15 בינואר 2014 (IST)תגובה
ואם יורשה לי להוסיף את דעתי האישית: אוי לנו ואבוי לנו ביום בו בתי המשפט יפסקו לפי רחשי הציבור, ובכלל לא חשוב אם זה הרשעה באונס של נאשם כלשהו, חיוב נזיקי של מנזק, האם קטין ישהה בחזקת אימו או אביו, או איפה לשים את חומת ההפרדה, אם בכלל. כמשפטן, אתה צריך לדעת שבימ"ש מחוייב רק לצדק ולחוק, ובמידה פחותה מכך לדיני הראיות והפרוצדורה ולטיעוני הצדדים. מי שמחוייב לדעת הציבור הוא הרשות המחוקקת, והיא אכן רשאית לערוך משאלי עם ולעמוד לדין הציבור אחת לפרק הזמן שנקבע. זה שבמדינת ישראל הממשלות והכנסת מצאו פתרון נפלא של לא להחליט בסוגיות בעיתיות, אלא להפוך אותן מסוגיות מדיניות ולסוגיות משפטיות, ולהשליך אותן לפתחו של בג"ץ, זה כבר סיפור אחד ובעייתי כשלעצמו. • חבר לחיים - אמצו כלב! Ori • PTT 14:00, 15 בינואר 2014 (IST)תגובה
התוכן שהוסיף לפרק זה אינו מתאים לוויקיפדיה. מובעות כאן דעות אישיות בניסוחים המתאימים לשיחה בין בני נוער. גם אם יש פה ושם מידע או קישור רלוונטי, דרוש שכתוב נרחב שלא ישאיר כמעט זכר לתוכן המקורי. לא סביר להטיל מלאכה זו על הגמדים, ולכן יש למחוק את כל הפרק ואז במידת הצורך ניתן להוסיף את החלקים הראויים בלבד.
צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה21:45, 10 ביוני 2018 (IDT)תגובה
תומך בלמחוק את רוב הפרק. אפשר להשאיר את הפתיח של הפרק, אולם כל תת-הפרקים תחתיו הם לחלוטין לא-אנציקלופדיים לא בתוכן ולא בסגנון. אם הערך היה מועלה כך היום (ולא היה "גרסה יציבה") הוא היה מועבר מיד לטיוטת המשתמש שהעלה אותו. בורה בורה, אין הכרח לקרוא לאנשים מלוח המודעות על כל שינוי בערך, אלא רק אם התפתח דיון. כל עורך יכול להוריד חלקים שלדעתו לא ראויים (בתוכן ובסגנון). האם קראת את הפרק הרלוונטי (מעבר לפתיח של הפרק) ותומך בהשארת התוכן? Dovno - שיחה22:04, 6 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
בורה בורה, כדי למחוק תוכן לא אנציקלופדי (בלשון המעטה) צריך הפניה מלוח המודעות? אתה יכול להפנות אותי לחוק/נוהל/כלל התנהגות המתאים? אולי היה ראוי שמישהו יעבור על ה-10K תוכן הזה מייד לאחר שהתווסף (בינואר 2017, לא כל כך מזמן) על ידי משתמשת שתרומותיה די שוליות (והיא חדלה לתרום מאז). זה אכן דף נידח ואולי לכן אף אחד לא ראה את השינוי כשבוצע והוא לא נמחק מייד כפי שהיה ראוי. צריך לשמור על איכות הערכים בויקיפדיה לא פחות מאשר על אורכם. לא מאוחר מדי לתקן. אם אתה חושב שצריך לפתוח דיון על השארת התוכן אתה מוזמן לפתוח דיון כזה, אבל האם יש לך נימוק ענייני? אם לא, לדעתי ברירת המחדל צריכה להיות מחיקה. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה23:05, 6 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
למה אתה פוחד למחוק? מה עם ויקיפדיה:היו נועזים בעריכת ערכים? אם אתה חושב שצריך להוסיף בחזרה חלק מהתוכן אתה מוזמן לעשות זאת. אם אתה רוצה לקחת אחריות על הערך הזה, לקיים דיון ולממש את תוצאותיו, בבקשה, פתח את הדיון ואני לא אפריע. אבל אם אתה מצפה ממני להשקיע זמן בדיון לפני תחילת עריכה רק בגלל גודל המחיקה והזמן שעבר - צר לי, לא יכול במסגרת זמני הפנוי המועט. אני שואל שוב איפה החוק שמחייב אותי לעשות זאת? אם אין, העריכה שלי עניינית והשחזור שלך שרירותי; הדיון צריך להיות על זה ולא על תוכן הדף. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה23:30, 6 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
אין שום בעיה עם דיון. אבל האם אתה תומך בהישארות התוכן הספציפי הזה? אם לא, אז אין בעיה להסיר, ואם מישהו יביע התנגדות להחזיר. או האם ההתנגדות שלך היא עקרונית בלי לבדוק מה שכתוב שם? ממליץ שתקרא את הפרק (שוב, למעט הפתיח של הפרק שכתוב בסדר). דוגמה: ”יש הרבה דברים שאנו רואים באינטרנט ובטוחים שיפתרו לנו את כל הבעיות הארגוניות, מעין שרביטי קסם כאלה... אבל לקחת מה שמצליח באמזון או בוויז ולצפות שיצליח בארגון... קצת שאפתני לדעתי.”. זה ראוי לטיוטה לא למרחב הערכים. Dovno - שיחה23:34, 6 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
גם אני בעד מחיקה, לכל הפחות את כותרות המשנה. ולא צריך להמתין שבוע, שבוע זה בשביל דיונים רשמיים. כיוון שהפנינו מלוח המודעות רק לפני שעה וחצי, אז לא יזיק אם נמתין יומיים או שלושה. מי שיבוא אחר כך אם יבוא, יכול להסתכל בגרסאות הקודמות. אוריאל, Orielno - שיחה07:56, 8 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
בורה, אין שום "פחד מדיון" אבל גם לא צריך להפחיד עורכים אחרים שאסור להם לבצע עריכות בלי להזמין לדיון מלוח המודעות. הדיון כאן בדף השיחה החל לפני יותר משבוע ולא היו התנגדויות עד שאתה התנגדת (וזכותך). ברגע שהתנגדת אכן נערוך דיון, אבל זה לא כאילו אסור להסיר את המידע בלי דיון רחב. Dovno - שיחה09:06, 8 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
הסרתי את הפסקה, בהתאם לדעת הרוב בדף השיחה הזה. זה עדיין לא אומר שלא ניתן להמשיך את הדיון. את הפסקה המקורית ניתן עדיין למצוא בהיסטוריית העריכות של הערך, בברכה, יוניון ג'ק - שיחה13:58, 10 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
גם בעד, מחיקה כל הפרק "חוכמת ההמונים בארגונים" או תמצותו לשניים-שלוש משפטים. בתנאי שיהיו מגובים במקורות. כרגע - כל הפרק הזה ללא כל מקורות. (שלא לדבר על סגנון הכתיבה הבעייתי מאוד, בלשון המעטה. אבל זה כבר דיון אחר, כנראה.) יוניון ג'ק - שיחה08:54, 8 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוכמת ההמונים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוכמת ההמונים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
